זה קורה לרבים, ההורים מזדקנים ומגיעים למצב בו הם כבר לא יכולים לטפל בעניינם, ולקבל החלטות לגבם, לאור מצבם הגופני ו/או הנפשי.
כך, לדוגמא, במקרה בו אחד ההורים לקה, חלילה, באלצהיימר ואינו מסוגל לקבל החלטות חשובות ביחס לאופן הטיפול הרפואי בו, ו/או ביחס לאופן ניהול רכושו.
במקרים כאלו, יש צורך כי אדם אחר יהיה מסוגל לדאוג לענייני ההורים ולקבל החלטות חשובות עבורם - בדיוק לשם כך נועד מוסד האפוטרופסות על-פי הדין.
את האפוטרופוס ממנה בית-המשפט לענייני משפחה, בעקבות בקשה למינוי אפוטרופוס המוגשת על-ידי בן-זוג, או קרובו של אותו אדם שלגביו מתבקש המינוי.
קיימים שני סוגים של אפוטרופסות שניתן לבקש מבית-המשפט:
האחת - אפוטרופסות ביחס לגופו של האדם, המתייחסת לקבלת החלטות באשר לאופן הטיפול בו.
השנייה - אפוטרופסות ביחס לרכושו של האדם, המתייחס לקבלת החלטות באשר לאופן ניהול רכושו.
כמובן שבמידת הצורך ניתן לבקש את שתיהן יחד.
לבית-המשפט יש שיקול דעת בהחלטה על המינוי האמור, והוא רשאי גם למנות יותר מאפוטרופוס אחד לאותו אדם, אם הוא רואה שיש צורך בכך.
בבקשה עצמה, יש לפרט בהרחבה את פרטי האדם שלגביו מוגשת הבקשה וכן את הסיבות שבגללן היא מוגשת.
כמו כן, נדרש לצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות מבעלי המקצוע הרלוונטיים, כמו תעודות רפואיות וחוות-דעת מקצועיות, תצהיר מאומת על-ידי עו"ד התומך במה שאמור בה, וכתבי הסכמה של קרובים מדרגה ראשונה באשר למינוי המבוקש.
ראוי לציין, כי הגשת הבקשה כרוכה גם בתשלום אגרה בת מאות שקלים, המתעדכנת מעת לעת, שניתן לשלמה במזומן או באשראי במזכירות בית-המשפט. במקרים בהם יש קושי לשלמה - ניתן לפנות בבקשה מתאימה לקבלת פטור מהאגרה האמורה.
הבהרה משפטית: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה ו/או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.